החשיבות של משחק קבוצתי . . .

בתור מאמן ושחקן כדוריד אני מאמין גדול במשחק קבוצתי. אני מאמין שקבוצה של פרטים שעובדים ביחד תמיד יהיה חזק יותר מפרט אחד מוכשר ככל שיהיה. זה מייצר תמונה כללית הרבה יותר מלאה ויפה מאשר פרט אחד שמופיע הרבה פעמים בתמונה - סתם חוזר על עצמו ומעצבן לעתים.

כמו בספורט הקבוצתי, כך גם באוטוקד, זה בדיוק אותו הסיפור. עלינו למצוא את הדרך לבנות כמה שיותר קבוצות, כדי לייצר תמונה כללית בשרטוט שהיא הרבה יותר מלאה ויפה, ובמקרה של תכניות אדריכליות, גם מקצועית ונוחה לעבודה.

לפנייך 4 הפקודות העיקריות שמייצרות אלמנטים באוטוקד לפיהם תוכל לבנות את הקבוצות שיעזרו לך לייעל את השרטוט שלך:

אפשר להבין את זה בצורה הבאה:

Line --> polyline --> block --> exref

1. הפקודה "Line":

נתחיל בכך ששרטוט באוטוקד מתחיל בקו אחד. הפקודה Line מאפשרת לשרטט קו ישר בין שתי נקודות מוגדרות. תחילה יש להגדיר את מיקום הנקודה הראשונה, ואחריה את מיקום הנקודה השנייה. לשרטוט קו נוסף מהנקודה בהמשך, יש להגדיר את מיקום הנקודה השנייה של הקו השני וכך הלאה. כמו הרבה פעולות באוטוקד יש לנו כמה דרכים או פקודות לייצור ושימוש בקו הזה. זה אומר, שכשאנחנו נתחיל לבנות אלמנטים בשרטוט, אנו נשים דגש לא רק על סוג הקו צבע הקו ועובי הקו, אלא גם על הדרך שבה אנו בונים את האלמנט שבשרטוט. הדרך הפשוטה היא ע"י פקודת "line" - פשוט מייצר קווים בשרטוט בין 2 נק'. העניין הוא שכמו שכבר כתבתי, במקרה כזה אתה פשוט מייצר הרבה "פרטים" בשרטוט ולא "קבוצות".

מתי נשתמש בפקודה:

למרות האמור לעיל [שימוש בקבוצות וכו'] אנו כן נצטרך להשתמש בפקודה כאשר אנו מתעסקים בעריכה בשרטוט, כאשר לדוגמא אנו בונים אלמנטים כמו חלונות, דלתות, וכדומה. אנו נצטרך את פקודת line לצורך עריכה "תוך אלמנטית" [כן, המצאתי את המילה] בשרטוט.

2. הפקודה "Polyline":

אז אתה יכול לייצר את אותו האלמנט ע"י קו המשכי או קבוצה של קווים פתוחה או סגורה שמיוצר ע"י הפקודה "polyline" . קבוצה סגורה אומר שהאלמנט שיצרת מסתיים בנק' שבה הוא התחיל. הפקודה Polyline מאפשרת לשרטט קו משוכלל. Polyline מהווה אובייקט אחד, המורכב ממספר קטעים קווים ו/או קשתיים. מחיקת קטע אחד גורמת למחיקת כל הקו. הפקודה מאפשרת לעבור מקו לקשת ולהפך.

בעזרת הפקודה הזאת אתה מייצר בעצם קבוצה אחת של פרטים [קווים או קשתות] שהאוטוקד מתייחסת אליה כאל אובייקט יחיד. כמו כן, יש בידך היכולת לערוך כל פרט בקבוצה גם לאחר שייצרת אותה. הרעיון הוא שברגע שאה מייצר קבוצה כזאת אתה מקל על גודל הקובץ וכמות ה-DATA שהתוכנה קוראת מכל אלמנט בשרטוט. ככל שיש יותר "פרטים, כך יש יותר "DATA" בשרטוט, וככל שיש יותר קבוצות [במקום הרבה פרטים] כך יש פחות DATA.

קובץ המכיל פחות "DATA" יהיה קל יותר ונוח יותר לעבודה ועריכה בהמשך הדרך.

מתי נשתמש בפקודה:

בדומה לקווים אנו נצטרך את פקודת ה-Polyline לצורך בניית אלמנטים שלמים כקבוצה סגורה או פתוחה בשרטוטים שלנו. לדוגמא - אם אני בונה קירות למבנה, שהם לא ריבוע או מלבן, אני ארצה לייצר אותם כ"פוליליין" סגור, משתי סיבות עיקריות: 1. כדי שזה יהיה מסודר וקל לעריכה בהמשך, ו-2. כדי שאוכל ביתר קלות "למלא" אותם לפי הצורך ב-Hatch המתאים לאחר מכן.

3. הפקודה "block" :

בהמשך למשחק הקבוצתי שהתחלנו לייצר כשהשתמשנו בפקודה Polyline נמשיך באותו הכיוון ונשכלל את זה עוד יותר ע"י שימוש ב"בלוקים". אנו מתייחסים לבלוקים כקבוצה של קווים ופוליליינים. ה"בלוק" ["block"] הוא בעצם אובייקט או מספר אובייקטים בשרטוט, המוגדרים כאובייקט אחד. בבלוקים משתמשים בשרטוט שבו מופיעים אלמנטים תקניים (חלונות, דלתות, ברגים וכו') ואלמנטים שהשרטט משתמש בהם, למטרות מיוחדות.

בלוק הוא אובייקט עצמאי, בעל נקודת אחיזה שהוגדרה מראש. ניתן ליצור מספר בלתי מוגבל של בלוקים ואפשר להפוך בלוק לקובץ. תוכנת האוטוקד מאפשרת ליצור שני סוגי בלוקים: Block בלוק רגיל – אובייקט הנשמר רק בקובץ השרטוט שבו הוא נוצר או WBlock (Write Block) בלוק רשום- אובייקט הנשמר מחוץ לקובץ השרטוט כקובץ עצמאי.

בלוקים הרשומים כקובץ WBlock רצוי לשמור בתיקיות המיועדות לכך שהוכנו מראש נניח תיקיית "הבלוקים שלי".

בלוקים Blocks ניתן להעביר בין שרטוטים באמצעות Design Center [ctrl+2]. כמו כן, אפשר גם להפוך בלוק רגיל לבלוק רשום באמצעות הפקודה File- Export Block שמירת השרטוט שומרת גם את כל הבלוקים שהוגדרו בו. לביצוע השתלת בלוק או בלוק רשום משתמשים בפקודה Insert- Block.

מה חשוב לי כשאני בונה בלוק?

תמיד מומלץ לבנות בלוקים. תוכל להשתמש בדגשים שלהלן לצורך שיפור העבודה איתם:

• יוגדרו בשכבה "0" ליצירת בלוק המשנה צבע לפי השכבה אליה מוכנס.

• ישמרו חיצונית בספריית בלוקים של המשרטט ע"י WBLOCK.

• שינויי בהגדרת בלוק קיים – ישנה את כל העתקיו בשרטוט.

• להכללת טקסט הניתן לשינוי בבלוק – השתמשו ב ATTRIBUTES.

• מומלץ ליצור ספריית בלוקים עשירה גם ע"י איסוף בלוקים מאתרים שונים באינטרנט.

• מומלץ שכל משרד ירכיב לעצמו ספריית בלוקים לשימוש המשרד.

• יש לייצר בלוקים על מנת להקטין את גודל השרטוט.

• רצוי לקחת בלוקים מוכנים משרטוט קיים בהתאם כמובן לסוג השרטוט הרלוונטי.

• לתת לבלוק שם ברור על מנת שיהיה קל לזהות אותו מתוך הקובץ כאשר מוסיפים אותו מתיקייה.

בנוסף לכך הסיבה לעבוד עם בלוקים באוטוקד היא כמובן כדי לייצר קובץ קל ויעיל. קובץ המכיל פחות "DATA" [בשימוש בבלוקים] יהיה קל יותר ונוח יותר לעבודה ועריכה בהמשך הדרך. אז, העבודה הופכת למהירה הרבה יותר.

מתי אשתמש בפקודה:

התשובה לשאלה זו היא מאוד פשוטה, כל אלמנט שמופיע בשרטוט, בין אם זה שולחן, כיסא, מערכת שמע, אלמנטים של חשמל, אינסטלציה ותשתיות אחרות וכל שאר האלמנטים של סימונים בשרטוט – חצים, מפלסים, סימוני חתך וכדומה, אנו נרצה שכולם יופיעו כבלוקים בשרטוט שלנו.

כמו כן, אנו נרצה לייצר לנו ספריית בלוקים חיצונית [ולשפר אותה כל הזמן]- בתיקייה ייעודית לכך במחשב, שתהיה נגישה לכל שרטט במשרד, וזה בכדי לייצר קו אחיד בשרטוטים שלנו.

4. הפקודה "Exref":

אנו מתקדמים כעת למשחק קבוצתי ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות באוטוקד, וזה ע"י הכנסת שרטוט שלם לתוך שרטוט אחר קיים. זה מאפשר לך לייצר קבוצה איכותית ביותר שפועלת באופן עצמאי לחלוטין [כקובץ חיצוני] בקובץ העבודה שלך. התוכנה בעצם מאפשרת לך לצרף לתוך שרטוט קיים שרטוטים אחרים, המכונים Eeternal References (Xref). Xref שימושי בשרטוטים מורכבים. צירוף קובצי Xref לשרטוט דומה להשתלת בלוקים רשומים – Wblock . Xref שצורף לשרטוט, שלא כמו בלוק רשום, מהווה חלק בלתי נפרד מהשרטוט, אך אינו משפיע על נפחו. ההגדרות של השכבות, הסגנונות והמשתנים שנקבעו בשרטוט Xref, לא משפיעים על ההגדרות ועל המשתנים של השרטוט שאליו הוא צורף. כמובן שאפשר לערוך את שרטוט המקור של ה- Xref ולאחר ביצוע שינוי כלשהו בשרטוט המקור של ה- Xref, הוא ייראה אוטומטית גם בשרטוט שאליו צורף ה – Xref.

פעולת הצירוף של שרטוט מלא [Xref] זהה לפעולת השתלת בלוק, כך שתוך כדי ביצוע הצירוף אפשר לשנות את קנה המידה (Scale) או את זווית הסיבוב (Rotation) של השרטוט המצורף, אם הם לא הוגדרו מראש בחלון הדו-שיח External Reference . אפשר לצרף שרטוטים נוספים באותה דרך.

כל ההגדרות של השרטוט המצורף, כגון שכבות, סגנונות של מלל, רב-קו, מידות והגדרות אחרות, יישמרו. שמות השכבות והסגנונות בשרטוט המכיל Xref יסומנו בצורה שונה. לפני כל שם של הגדרה יופיע שם הקובץ שצורף.

לאחר צירוף של מספר קבצים לתוך גיליון שרטוט, יש לבצע פעולת שמירה. בשמירה התוכנה שומרת את שמות הקבצים שצורפו (Xref) לשרטוט, כולל מקום אחסונם בדיסק – יש למקמם בתוך התיקייה שבה נמצא קובץ המקור [העבודה]. אין להעביר קבצים אלה למקומות אחרים בדיסק, ואין לשנות את שמות התיקיות שלהם. אם הקובץ המצורף הועבר למקום אחר בדיסק, שונה שמו או שהוא נמחק, בגיליון השרטוט יירשם במקום ה-Xref שם הקובץ ומקום אחסונו. לא מומלץ להשתמש בצירוף קבצים כאשר הם נמצאים בכוננים ניידים.

מתי נשתמש בפקודה:

שימוש בקובץ חיצוני לשרטוט שלנו יבוא לידי ביטוי בשרטוטים מורכבים שיש בהם את הצורך לאחד כמה שרטוטים וסוגי שרטוטים ביחד.

לדוגמא – אם יש לנו תכניות הגשה לעירייה שמכילות: דף 1, מפת מודד, ח.שטחים, תכניות, חתכים חזיתות, נספח ממ"ד, פריסת גדרות, הדמיות ופרטים, כל אד מהאלמנטים האלו, יכול לבוא כ-exref – קובץ חיצוני לקובץ העבודה שלנו. הדבר הזה מקל משמעותית על גודל קובץ העבודה ומייצר סדר וניקיון בקובץ גדול כמו של הגשה לעירייה שמכיל המון אלמנטים.

לסיכום:

שימוש בפקודות אלו ליצירת הקבוצות שלך בשרטוט, יאפשרו לך שימוש יעיל יותר בתוכנת האוטוקד, וייצרו לך קובץ עבודה הרבה יותר קל ונוח לתפעול בהמשך העבודה שלך על פרויקט מסוים.

לכל שאלה ועניין אל תהסס ליצור איתי קשר . . . צחי פריד 050-7720303 z.f.arch@gmail.com